#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 1 עצים שנשרו מהדקל בשבת האם מותר להסיקן ביו&quot;ט שאחר השבת ומדוע?	"ר' יוחנן אסר שמא יבוא להסיק בנשרו ביו""ט עצמו. <p dir=""rtl"">אף שביצה שנולדה בשבת התיר ביו""ט שלאחריו (ורב אסר והלכה כרב) ולא גזר, שם כיון שמהדין יש להתיר אף בשבת אלא שאסרו מדין ביצה שנולדה בשבת, לכן יודע שביצה שנולדה אסורה ביומה, אבל כאן יחשוב שאף ביומו מותר ולא הסיקו בו מחמת איסור שבת.</p>"	ביצה ה.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 2 עצים שנשרו מהדקל לתוך התנור ביו&quot;ט האם יכול להסיק בהם ומודע?	העצים מצד עצמם אסורים בהסקה, לכן מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקים, ונמצא כשמהפך בהתירא מהפך. אף שאין מבטלים איסור לכתחילה, כאן באיסור דרבנן מבטלים, ואף לרב אשי שסובר שדבר שיש לו מתירים בדרבנן לא בטל כיון שהאיסור מקלי קלי בטל.	ביצה ה.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה.: 1 שני יו&quot;ט של ר&quot;ה ביצה הנולדת בזה האם מותרת בזה, קודם תקנת ריב&quot;ז ולאחריה, ומדוע (4)?	"בזמן הבית - רב ושמואל אמרו נולדה בזה אסורה בזה כיון שאם באו עדים מהמנחה ולמעלה נוהגים שני הימים קודש מחמת תקנת חכמים ולא מחמת ספק הוי קדושה אחת (ואף הרחוקים דינם מספק כקדושה אחת שמא באו עדים מהמנחה ולמעלה). נהרדעי חולקים וסוברים כיון שמימות עזרא והילך לא מצאנו אלול מעובר אין לחוש לזה ודינן כב' קדושות וביצה שנולדה בזה מותרת בזה, ואין הלכה כמותם.<p dir=""rtl"">לאחר החורבן שהתקין ריב""ז שיקבלו עדות החודש כל היום - לרבה לבני א""י שיודעים מתי הוקבע היום מותרת שמקבלים אף מהמנחה, אבל לבני חו""ל שתמיד עושים יומיים נשארו בתקנתם הראשונה ושניהם קדושה אחת. רב יוסף אמר אף לבני א""י ביצה אסורה שכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, אביי הקשה עליו שהביצה לא נאסרה במנין אלא אגב תקנת היו""ט, ואם כן שהותר היו""ט במנין ריב""ז, הותרה גם הביצה. רב אדא ורב שלמן מבי כולחית אמרו גזרה שמהרה יבנה המקדש ויתירו הביצה [מה שאין כן בעדות לא חוששים שמסור לב""ד]. רבא גם סובר לאסור, שסובר שאף אחר התקנה אם באו עדים מהמנחה ולמעלה ומקבלים אותם נוהגים ב' הימים קודש (ומה שמקבלים אותם זה לענין מנין המועדות).</p>"	ביצה ה.:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה.: מנין לדבר שבמנין שצריך מנין אחר להתירו?	"[מדכתיב ""אל תגשו אל אשה"" ואח""כ חזר והתיר דכתיב ""לך אמר להם שובו לכם לאהליכם"" אין ראיה, דלמא למצות עונה, אלא] מדכתיב ""במשוך היבל המה יעלו בהר"" אבל בלא זה היו אסורים.<p dir=""rtl"">אף בדרבנן הדין כן, כמו שמצאנו גבי הדין שהתקינו שיעלו כרם רבעי לירושלים בלא פדיון במהלך יום אחד כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, ואף אחר החורבן ר""א לא רצה לפדותו אם לא שנמנו עליו חביריו והתירו.</p>"	ביצה ה.:		ראשון
